?

Log in

No account? Create an account
В качестве закладки - Живой журнал leorer-а [entries|archive|friends|userinfo]
Живой журнал leorer-а

[ website | My Website ]
[ userinfo | livejournal userinfo ]
[ archive | journal archive ]

В качестве закладки [Jan. 3rd, 2015|10:36 pm]
Живой журнал leorer-а
Наткнулся сегодня. "Тайна исчезнувшего народа", статья в газете "Калькалист" (ивр.). Про ужасную Россию.
Просто полезно почитать, чтобы понять, "как это все видит посторонний глаз". Не дружелюбный, но и не очень злобно-враждебный. Кто не читает на иврите, могут воспользоваться гуглотранслятором, смысл понятен.

סוד העם הנעלם
איך קרה שאוכלוסיית רוסיה התכווצה ב־7 מיליון בני אדם בתוך דור אחד, ואיך זה קשור ישירות לנפילת הרובל, לשיאי ההתאבדות וההפלות במדינה, ולצורך להכיר בכך שמעצמת־העל לשעבר הפכה לטרגדיה המוזרה ביותר של העולם השלישי
טלי שמיר
תריסר בתים, חמישה מהם מטים ליפול, שדה נטוש וכמה תרנגולות. זה המחזה שנגלה לעיניו של כתב "הגרדיאן" לוק הארדינג כשביקר ב־2008 בכפר סְלוֹזִ'י שבמערב רוסיה. "בשנה שעברה מתו שלושת הגברים האחרונים, ועכשיו אנחנו רק נשים", סיפרה לו תמרה מטווייבה, אחת מארבע תושבות הכפר האחרונות. סלוז'י, הארדינג גילה, אינו תופעה יוצאת דופן ברוסיה כיום. אנשים שמבקרים במוסקבה או סנט פטרבורג לא מעלים על דעתם שהמעצמה לשעבר מלאה כיום רבבות יישובי רפאים שמאכלסים פחות מעשרה בני אדם, ברוב המקרים נשים מבוגרות בלבד.


יישובי הרפאים של רוסיה הם לא רק תוצאה של נטישת החקלאות ועיור המדינה. הם קצה הקרחון של סיפור רחב יותר, ומדאיג הרבה יותר. בספטמבר העיתונאית האמריקאית ממוצא רוסי מאשה גֶסֶן פרסמה במגזין היוקרתי "ניו יורק ריוויו אוף בוקס" מאמר ארוך על נושא שמטריד אותה זה שני עשורים: מאז 1993 מספר מבהיל ממכריה ברוסיה מתו. כמה מהם ממחלות, כמה בתאונות או במוות אלים אחר, אבל כולם בטרם עת. "והחברים והקולגות שלהם לא נראו המומים מכך", כתבה. "הגעתי למוסקבה והתקשרתי לחבר שהתקרבתי אליו בשנה האחרונה. 'ואדים איננו', אמר אביו בטלפון, 'הוא טבע'. צהגעתי לפגישה עם כתב, ופקידת הקבלה אמרה לי: 'אבל הוא מת, לא ידעת? תאונת הליקופטר'. אנשים נפלו מרכבות, נחנקו בבקתות עץ עם תנורים לא בטיחותיים או בדירות עם דלת שנתקעה, נדרסו בידי נהג שעלה על המדרכה, טבעו כשנהגו שיכורים לתוך אגם, הרעילו את עצמם בתחליפי אלכוהול או בסמים, או שבקו חיים, בגיל צעיר להחריד, מהתקפי לב ושבץ. כשחזרתי לארצות הברית מאחת הנסיעות בכיתי על כתף של חברה. "הרי זה לא שיש שם מלחמה", אמרתי לה. "אבל יש", אמרה החברה, עיתונאית מבוגרת ממני במעט וחכמה ממני בהרבה. "מלחמת אזרחים אמיתית זה לא כשכולם מתרוצצים עם רובים. זה כשכולם מתחילים למות".

משהו מוזר קורה ברוסיה. לפני שני עשורים ברית המועצות נפלה, ורוסיה הפכה לדמוקרטיה. מאז אוכלוסיית העולם גדלה בכמעט שליש. אוכלוסיית ארצות הברית גדלה בכ־23%, אוכלוסיית סין בכ־17% ואוכלוסיית אירופה בכ־10%. אוכלוסיית ישראל גדלה בתקופה הזאת בכ־70%, גם הודות לגלי עלייה. אוכלוסיית רוסיה קטנה ב־5%. בכ־6 מיליון בני אדם ובשיא השלילי שחוותה לפני כמה שנים - בכמעט 7 מיליון, סדר גודל של רצח עם ותקופת התמעטות האוכלוסין הארוכה בהיסטוריה.

אלה המספרים: ב־1992 חיו ברוסיה 148.5 מיליון בני אדם. ב־2009 חיו בה פחות מ־142 מיליון, וכעת המספר עומד על כ־143 מיליון. ובכמעט כל שנה מאז 1992 יותר רוסים מתו מאשר נולדו, ביחס של שלוש הלוויות לכל שתי לידות. ב־2013, כשמספר הנולדים עלה באופן נדיר על מספר המתים, הסיבה היתה הילודה הגבוהה בחבלי ארץ מוסלמיים כגון צ'צ'ניה ודאגסטן. לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של רוסיה רוֹסְטַאט שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל", ב־2040, כשאוכלוסיית העולם תגיע לכ־9 מיליארד בני אדם, ברוסיה יחיו פחות מ־115 מיליון.

במבט מקרוב הנתונים מוזרים אף יותר: הרוסים מולידים ילדים כמו במערב — עד שני ילדים בממוצע למשפחה — אבל מתים כמו בעולם השלישי. כל גבר רביעי מת לפני גיל 55. תוחלת החיים הממוצעת לגבר היא 64, לעומת 77 במדינות המערב ו־80 בישראל, ואפילו פחות מבתימן ובקמבודיה. תוחלת החיים הממוצעת של כלל תושבי רוסיה, 71 שנה, נמוכה מבפיליפינים ובמצרים. האנשים, בעיקר גברים בגיל העבודה, נכחדים לאט.

נפשות מתות

"הטעות היא שאנשים חושבים על רוסיה כמדינה מערבית מפותחת, אבל היא לא. לפי הסממנים זו מדינה מתפתחת שעוד לא הגיעה למודרנה". כך אומר בשיחה עם "מוסף כלכליסט" פרופ' ברוך גור גורביץ, לשעבר עובד משרד ראש הממשלה שהיה קשור בפעילות הסוכנות היהודית ברוסיה, ומי שכהיסטוריון חוקר את תולדות המדינה זה יותר מחמישה עשורים ופרסם שלושה ספרים על הפוליטיקה והחברה ברוסיה. כיום הוא חוקר באוניברסיטת חיפה. "גם פרשנים ואנליסטים מנתחים אותה מתוך נקודת מוצא שהיא ממשיכה את המעצמה ברית המועצות. אבל מצב התשתיות, השירותים הממשלתיים, העוני, הם שייכים לסוג אחר של מדינות.

"אפשר לראות את זה במערכת הבריאות", גורביץ אומר, "במוסקבה וסנט פטרבורג אפשר תמורת כסף להשיג הכל, או לנסוע להיות תייר מרפא בישראל או גרמניה. אבל בתוך רוסיה אין שירותי בריאות. טיפולי שיניים ורפואה פנימית הם ברמה מאוד נמוכה שם. MRI זה רק למקרים נדירים, ורק בערים הגדולות. רפואה מונעת אין בכלל. אנשים מתים שם משחפת. רופאים שולחים אותך לקנות תרופות בשוק השחור. מערכת הבריאות שלהם התמוטטה לגמרי בשנות התשעים. או תסתכלי במזון שלהם. המעמד הבינוני ברוסיה אוכל המון לחם, תפוחי אדמה ובשר עתיר שומן. בשר עתיר שומן נחשב מזון טוב גם במעמדות הגבוהים. תזונה גרועה אחראית לזה שאת רואה בני 50 שנראים זקנים, או נערות צעירות ויפות שבגיל 40 כבר משמינות והחיים נותנים בהן את אותותיהם".

כשמציצים בנתונים שאספו ארגון הבריאות העולמי וסוכנויות מחקר גדולות אפשר להתרשם שהיעלמות האזרחים היא באמת סיפור על משבר במערכת הבריאות: 57% ממקרי המוות ברוסיה נגרמים ממחלות לב — פי שלושה משיעורם בארצות הברית, לדוגמה. שיעור המתים משבץ הוא פי שבעה מבארצות הברית. המוות מאיידס — פי תשעה, ולפי נתון שפורסם באחרונה ב"וושינגטון פוסט", 1% מהרוסים נושאים מחלת מין כלשהי. גם בשיעור סוגי הסרטן השונים רוסיה מובילה במערב, ושיעורי המוות משחפת ברוסיה עומדים על 16 אנשים לכל 100 אלף תושבים. להשוואה, בישראל הנתון הוא שלושה למיליון.

אבל אלה לא רק מחלות.

רוסיה ניצבת במקום החמישי בעולם בנתון מפתיע: שיעור ההתאבדויות. היא החמישית בעולם בשיעורי המוות מפציעה, לצד דיקטטורות אפריקאיות. היא ה־19 בעולם בשיעור המוות בשריפה. עיראק נמצאת במקום ה־20. היא ראשונה בעולם במקרי מוות מהרעלה. שיעור המוות מסמים גבוה שם יותר מבבוליביה. שיעור המוות בתאונות הוא פי חמישה מבישראל, וגבוה יותר מבהודו ובמצרים. ושיעור מקרי המוות ממה שדו"חות בינלאומיים מכנים "מוות מאלימות" — 16 הרוגים לכל 100 אלף תושבים — הוא בסדר הגודל של זימבבואה, ניגריה וסיירה לאונה. בלי מלחמת אזרחים, הסממנים של רוסיה הם של מדינת עולם שלישי.

חלכאים ונדכאים

מישל פרסונס היא אנתרופולוגית מאוניברסיטת אמורי בג'ורג'יה שמתמחה בחקר הבריאות בעולם. בשנות התשעים היא חיה ברוסיה, והיתה עדה לראשית משבר התמותה המסתורי. ב־2006 היא חזרה לשם, הפעם כחוקרת. פרסונס הניחה שהסיבה להתמעטות האוכלוסין עמוקה יותר ממה שחושפות סטטיסטיקות על השקעה בתשתיות ובבריאות. היא החליטה לחקור את הנושא בשיטה שלה: ראיונות. פרסונס פגשה עשרות תושבים במוסקבה, וערכה איתם סדרות מפגשים שהתפרסו על פני חודשים. היא בחרה מבוגרים, אנשים שבשנות התשעים היו בגיל העמידה, ושהיא מכנה "ניצולים" של שני עשורי התמותה. והם חשפו בפניה, פיסת פאזל אחרי פיסת פאזל, את המציאות שגרמה להם ולסובביהם לאבד את הרצון לחיות.

כפי שפרסונס מתארת בספרה שהתפרסם השנה "Dying Unneeded" (ובתרגום חופשי, "המיותרים הגוססים: ההקשר התרבותי של משבר התמותה ברוסיה"), מרואייניה חוו בצעירותם תחושת תקווה נדירה. הם נולדו אל ברית המועצות הענייה והדואבת של אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנות השישים הם היו עדים לתנופת בנייה ושגשוג כלכלי. בני דורם יצאו מהעוני המחפיר וזכו לדירה, עבודה ופנסיה מובטחות, וחינוך איכותי חינם. חלום על בית קיט על שפת אגם היה בר השגה. אם ערב המהפכה הקומוניסטית ב־1917 רבים ברוסיה עדיין חיו כמו בימי הביניים, וכעבור 40 שנה ברית המועצות היתה הראשונה לשלוח לוויין לחלל, מובן שבני "דור הלוויין" יחושו אופטימיות.

עוד דבר חזר בראיונות: המוסקבאים אהבו את השוויון. וליתר דיוק, את מראית העין של שוויון. התעמולה הסובייטית סיפרה להם בלי הפסקה שכולם שווים, ושבקרוב הכסף יבוטל וכולם ייהנו משפע אינסופי. העובדות שרמת חייהם היתה נמוכה ושהעושר בברית המועצות רוכז בידי צמרת מושחתת הוסתרו היטב.

ואז הקומוניזם נפל. אמנם בשנותיה האחרונות ברית המועצות כבר עמדה על סף רעב, אבל עבור המרואיינים של פרסונס זה היה מעבר מאופטימיות לייאוש. רבים מהם נפלטו משוק העבודה מסיבה שמוכרת לישראלים רבים — הגיל. התעמולה הקומוניסטית הישנה התחלפה בפרסומות, שלא דיברו אליהם. הם חזו בעליית אוליגרכיית הכסף ובהיווצרות פערים חברתיים קיצוניים של עוני נרחב לצד עושר ראוותני. הם הרגישו מיותרים, פרסונס כתבה בספרה. הפכו למיותרים.

התזה של פרסונס לא אומצה כהסבר בלעדי לתופעה, אך פרשנים רבים שילבו את ממד הייאוש בהסבר שלהם. לדוגמה, ההיסטוריון מאוניברסיטת קולומביה היוקרתית בניו יורק פרופ' פיטר קוקלניס כתב ב־2010 בשבועון "Chronicle of Higher Education": "מומחים רבים סבורים ששינוי המשטר ברוסיה בשנות התשעים הוביל לדרדור בריאות הציבור בדרכים גלויות פחות, בבעיות והפרעות שקשורות במתיחות כלכלית וחברתית גוברת. אחרים טוענים שהעלייה ברמת ההכנסה ובפערי העושר השפיעו לרעה על בריאות השכבות שבתחתית הפירמידה החברתית".

אבל יש הסכמה בנוגע לדרך שבה התסכול תורגם למוות: אלכוהול. פרסונס כותבת ששתייה מופרזת היתה דרכם של מרואייניה להתמודד עם המציאות הקשה. פרופ' מארק לורנס שראד מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת וילה נובה בפנסילבניה אף סבור שהשתיינות שרוסיה ידועה בה נולדה כמדיניות ממשלתית מכוונת. בספרו מחודש פברואר "Vodka Politics" ("פוליטיקת וודקה") שראד מציג ראיות לכך שלאורך דורות המשטרים ברוסיה עודדו את העם לשתות אלכוהול, ובמקביל העלו את מסי האלכוהול כדי להגדיל את הכנסות המדינה. במאה ה־19 המסים על וודקה סיפקו יותר מרבע מתקציב הקיסרות הרוסית. ואף שכמה מנהיגים התנגדו בעבר לשתיינות הרוסית, ובהם לנין, מיכאיל גורבצ'וב והנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב, שתיאר את שיעורי האלכוהוליזם ברוסיה כ"אסון טבע", הגישה הישנה נשמרה. בסוף 2010 שר האוצר המוערך של רוסיה אלכסיי עודד את העם לשתות במילים: "אלה ששותים עוזרים לפתור בעיות חברתיות ולפתח שירותים חברתיים".

התוצאה: צריכת האלכוהול ברוסיה עומדת על 18 ליטר אלכוהול נקי לאדם, פי שניים מהגבול המומלץ לפי ארגון הבריאות העולמי. 77% מהנערים הרוסים מעל גיל 15 שותים וודקה בקביעות, ובכפרים שיעורם מגיע ל־90%. מחקר שעקב אחרי 151 אלף איש ופורסם בינואר בכתב העת הרפואי "The Lancet" קבע שלגברים מעל גיל 35 שצורכים לפחות ליטר וחצי וודקה בשבוע יש סיכוי של 35% למות לפני גיל 55.

"זו המסורת הרוסית", מוסיף גורביץ. "והשתייה באה גם משילוב בין רמת חיים נמוכה לשיעמום. ברוב רוסיה אין הרבה מה לעשות. שתייה היא פתרון, היא חלק מהשיח החברתי. ידוע גם שחלק ניכר מהוודקה ברוסיה הוא וודקה ירודה תוצרת בית. לוודקה לא צריך כרמים וענבים, אתה עושה את זה מקליפות תפוחי אדמה, וכשקשה להשיג וודקה הם מערבבים דברים אחרים. את יכולה לפעמים להריח עליהם אפילו בנזין או מי קולון".

כאילו בהמשך לאלכוהוליזם, רוסיה סובלת גם ממכת התמכרות לסמים. לפי נתונים רשמיים של הרשות הרוסית למלחמה בסמים FSKN, ב־2013 מתו 30 אלף רוסים כתוצאה משימוש בהרואין, לעומת 4,000 בארצות הברית. בינואר השנה הנשיא ולדימיר פוטין הורה על תוכנית לאומית לגמילת 2.5 מיליון הנרקומנים ברוסיה. "אבל עיקר תנופת הסמים נובעת מהזמינות, מהברחות מאסיה התיכונה שמתנהלות מאז הפלישה של ברית המועצות לאפגניסטן", גורביץ אומר.

יש משהו בקשר התרבותי של רוסים לדיכאון ואובדנות, גורביץ מסכים. "יש בהיסטוריה ובספרות הרוסית הרבה עיסוק בחיים חסרי תכלית. קחי את צ'כוב למשל, שהציג את החיים הריקים של האריסטוקרטיה הרוסית. מסורתית, יש ברוסיה איזו תחושה שהאדם שולט מעט מאוד בגורלו. צריך גם לזכור שלאורך ההיסטוריה רוב הרוסים היו אריסים. כשניסו לשנות את זה, זה היה עם הקומוניזם. בני העם הרוסי התרגלו שמחליטים בשבילם ושאין להם שליטה בגורלם. אולי זו אחת הסיבות שבשנות התשעים ברחו מרוסיה דווקא המוחות, צעירים שרצו לשנות. כעת ברוסיה כבר אין יזמות אמיתית, אפילו כשפוטין מנסה לעורר אותה".

הנפיל

גורביץ נוגע בנושא רגיש, הקשר בין התכווצות האוכלוסין ברוסיה לבין המשבר הכלכלי הנוכחי במדינה. חוקרים שעקבו אחרי הדמוגרפיה הרוסית לא הופתעו כשהרובל השלים בדצמבר צניחה של יותר מ־50% לעומת הדולר. למעשה הם חיכו לזה שנים.

כבר ב־2008 השבועון הכלכלי "אקונומיסט" הזהיר מהשלכות התמעטות האוכלוסין ברוסיה. "בעשורים החולפים רוסיה נהנתה מ'דיבידנד דמוגרפי' כי התפלגות הגילים בה הועילה לשוק העבודה. הדיבידנד הזה מוצה", נכתב שם, "כיום פלח האנשים בגיל העבודה הולך וקטן בקצב של כמיליון אנשים בשנה".

מי שמזהיר כבר שנים שהמשבר הדמוגרפי יהפוך למשבר כלכלי הוא ניקולאס אבּרסטַדְט, מומחה לכלכלת מדינות אסיה שמכהן גם במועצת הפורום הכלכלי העולמי ומייעץ למחלקת המדינה האמריקאית ולבנק העולמי. ספרו מ־2011 "Russia's Peacetime Demographic Crisis" ("המשבר הדמוגרפי של תקופת השלום ברוסיה") סימן אותו כחוקר המוביל של חידת האוכלוסייה הנעלמת.

במאי, לאחר פלישת רוסיה לחצי האי קרים, אברסטדט טען במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" כי הפיחות הדמוגרפי הוא שהפך את רוסיה למדינה נחשלת. "ההיסטוריה מלאה במקרים של מעצמות עולות שיוצאות למלחמות התרחבות. אך במקרה הרוסי התוקפן הוא דווקא מעצמה שוקעת. חרף כל הנפט והגז של רוסיה, היצוא שלה בשנה שעברה בקושי עקף את זה של בלגיה. זכרו, מעולם לא היתה בעולם 'מעצמת אנרגיה'. עושר לאומי מגיע כיום לא ממשאבי טבע אלא מההון האנושי, ולרוע מזלה של רוסיה ההון האנושי שלה מדולדל באופן בלתי ניתן לשיקום. המצב הזה רק יחמיר בשנים הבאות. ב־1990 כמעט 9% מהאקדמאים בגיל העבודה בעולם היו רוסים. עד 2030 חלקה של רוסיה יצנח ל־3%".

אברסטדט סבור שהצטמקות האוכלוסייה מסכנת גם את ביטחון רוסיה. "צבא רוסיה מונה כמיליון חיילים", כתב ב־2011 למגזין "Foreign Affairs", "ב־1990 נולדו ברוסיה קצת יותר ממיליון ילדים זכרים. ב־1999 נולדו רק 626 אלף זכרים. מחזור הגיוס של 2017 יקטן ב־40% לעומת מחזור 2008".

לאברסטדט אין פתרון נחרץ לתעלומה הדמוגרפית. אבל במאמרו מ־2011 הוא ציין עוד נדבך בשקיעה הרוסית: הידרדרות רמת החינוך. "ברוב העולם השכלה גבוהה יותר מיתרגמת לבריאות ציבורית טובה יותר. ברוסיה שיעור בעלי ההשכלה העל־תיכונית גבוה ב־30% מהממוצע במערב, אבל תוחלת החיים דומה לזו של סנגל", כתב, "חלק מהבעיה היא שאיכות ההשכלה היא הרבה מתחת לממוצע. ב־2009 מבחנים בינלאומיים גילו שרמת הקריאה של תלמידים רוסים נמוכה מזו של תלמידים בטורקיה, שבעצמה קרובה לתחתית דירוג ה־OECD". והנה עוד סיבה לייאוש.

לקרמזוב אין אחים

אחד הסימנים המדכדכים ביותר הוא העובדה שהרוסים מפסיקים לעשות ילדים. רוסיה, בין יתר התארים המפוקפקים, נמצאת במקום הראשון בעולם בשיעור הגירושים, שהיה 51% ב־2012. הנשים גם מולידות מעט ילדים — כיום שיעור הרוסים מתחת לגיל 15 הוא 15%. בסין, בעלת הפיקוח הצמוד על הילודה, השיעור הוא כמעט 22%.

ממשלת רוסיה ניסתה לשנות את המגמה. ב־2007 פוטין הכריז על חג לאומי חדש, "יום הקשר המשפחתי", שחל מאז ב־12 בספטמבר ושבו מצפים מתושבי המדינה להישאר בבית ולעשות ילדים. זה לא עזר.

כמה פרשנים אף סבורים שיש במדינה תופעה נרחבת של הפלות שמתבצעות בשוק השחור, וכן בעיות פוריות שנגרמות מביצוע הפלות. "הפלות הן עדיין 'אמצעי למניעת היריון' נפוץ במיוחד ברוסיה", כתב קוקלניס ב"וושינגטון פוסט", "מומחים סבורים שעדיין יש יותר הפלות מלידות במדינה. עקרוּת שנגרמה מהפלה היא עדיין בעיה מרכזית".

"ואף שמיעוט ילדים מאפשר להשקיע יותר בכל ילד, דומה שברוסיה קורה ההפך", כותב אברסטדט, במה שהוא אולי הפרט הטרגי ביותר בסיפור הזה. "חרף הצניחה בילודה, חל זינוק בתופעה של נטישת ילדים. לפי הסטיסטיקה הרשמית, ב־2004 יותר מ־400 אלף ילדים רוסים התגוררו במוסדות מחוץ לביתם. כלומר אחד מכל 70 ילדים גר בבית יתומים או פנימייה. רוסיה היא גם מוקד עולמי הולך וגדל של ילדים הומלסים. לפי עמותות בינלאומיות, מספר הילדים חסרי הבית עשוי לעבור את מספר הילדים שמצויים בהשגחה". כן, כמו במלחמת אזרחים.

פרסום ראשון: 01.01.15, 09:20
LinkReply

Comments:
[User Picture]From: boroda_v_nature
2015-01-03 09:10 pm (UTC)
Как там у Высоцкого?

У меня круги перед глазами , королей я путаю с тузами и с дебютом путаю дуплет

Это даже не по огибающей - то ни о чём!
В стиле глупостей годов семидесятых. Ничего не изменилось. Смотрят и не видят, но ведь даже и не пытаются
(Reply) (Thread)
[User Picture]From: leorer
2015-01-05 04:10 pm (UTC)
Согласен, с 70-х годов в этом смысле мало что изменилось.
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: boroda_v_nature
2015-01-05 06:16 pm (UTC)
Человек пишет ахинею даже хуже чем в стиле ОБС и КП. И таких аналитЕГов -с тех времён как грязи.
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: itrech
2015-01-06 06:32 pm (UTC)
Ну как - глупостей? Они в 70-х смотрели-смотрели и высмотрели, как выиграть холодную войну и порушить страну. И сейчас то же самое высматривают - иначе зачем такие заупокойные статьи вообще печатают?

По мелочам, конечно, есть глупости. Про Чехова, который якобы писал "из жизни аристократов". Или про "толстых" девушек в России. Уж тут в Израиле в последние годы столько безобразно толстых молодых девушек можно увидеть (особенно впечатляют вываливающиеся со всех боков из армейской формы)... Жертвы "бамбы".
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: boroda_v_nature
2015-01-06 07:16 pm (UTC)
Это сказки дядюшки Римуса для детей детсадовского возраста. Всё было сделано изнутри. Частично по глупости, частично злонамеренно. Так что "победы" не более чем липа для лаптей.
(Reply) (Parent) (Thread) (Expand)
From: ermenegilda
2015-01-09 07:56 am (UTC)
Писал-писал. "Ты над баронессой не смейся, она такая несчастная, но и денег ей не давай, потому что она на себя не потратит, все графу отдаст".

Edited at 2015-02-27 07:10 am (UTC)
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: muhonogki
2015-01-03 09:29 pm (UTC)
Ложь и чушь. Как и мнимая "продолжительность жизни в Израиле". Половина этих "живущих до 80" - просто враньё, а вторая - овощи в домах престарелых.
(Reply) (Thread)
From: ddd_ddd
2015-01-03 11:50 pm (UTC)
У Вас имеется альтернативная статистика? Мои родственники, к примеру таки доживали и доживают до 80 и больше, и не все становились "овощами". А что с больными рекомендуете делать? Которых, якобы, 2-я половина. Не стесняйтесь!
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: muhonogki
2015-01-04 06:16 am (UTC)
Хо:-) Это просто замечательно, что не все ваши родственники стали овощами. Чего стесняться? И тем, и другим - до 120:-))))
(Reply) (Parent) (Thread) (Expand)
[User Picture]From: leorer
2015-01-05 04:13 pm (UTC)
Некоторые и до 105 лет доживают в состоянии овощей. Некоторые по 20 и более лет живут в овощном состоянии. Что делать? Как минимум не поддерживать их жизнь искусственными средствами. Речь идет о тех, поясняю, кто не может самостоятельно дать понять, хочет он жить или нет, и кто вообще с трудом понимает, на каком он свете.
(Reply) (Parent) (Thread) (Expand)
[User Picture]From: tnok
2015-01-14 04:09 pm (UTC)

Hi, I was involved with this article

Greetings!
my name is Asaf and I'm an Editor in Calcalist. I got here by googling, and from Google Translate I figured you have some strong criticism that I couldn't fully understand. I'm interested in it for, as you guys also noticed, we published this in good faith. And we always try to learn.

Could you tell me what problems you found there? What made you describe it as such a crock of shit?
(Reply) (Thread)
[User Picture]From: leorer
2015-01-14 08:24 pm (UTC)

Re: Hi, I was involved with this article

Hi. It is a big talk. I will formulate my impressions and write it on the weekend. No trouble, it will be a fine job for me.
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: tnok
2015-01-14 08:26 pm (UTC)

Re: Hi, I was involved with this article

Thank you! looking Forward.
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: leorer
2015-01-17 10:39 am (UTC)

Re: Hi, I was involved with this article

Hi once more. I thought about it and concluded that I can not provide full answer because I don't live in Russia for a long time. From my point of view the main fault of your article is mixture between reasons and consequences, between the reality of 90-th and the nowadays reality. The described problem continues, but it is being solved. That is why I translated the article in Russian and want to publish it in my journal, so that my friends from Russia would be able to reply and you will have an opportunity to talk with them. For me it is a matter of high importance.
(Reply) (Parent) (Thread)
[User Picture]From: leorer
2015-01-17 10:49 am (UTC)

Re: Hi, I was involved with this article

Here is the place where you can discuss your article:
http://leorer.livejournal.com/881067.html
Enjoy.
(Reply) (Parent) (Thread) (Expand)